לאחר שבחודשיים האחרונים של 2023 השווקים עלו בחדות, המגמה החיובית הצטננה מעט עם תחילתה של 2024, בעיקר בשוקי האג"ח, וזאת על רקע מספר נתונים בארץ ובעולם שהחזירו את החששות האינפלציוניים למרכז הבמה.
הכלכלה האמריקאית המשיכה גם החודש להציג את עוצמתה נתוני שוק העבודה והצמיחה מראים שהמשק לא נמצא ב"נחיתה רכה" אלא שהוא לא בנחיתה בכלל. גם נתוני האינפלציה הפתיעו כלפי מעלה כאשר זו עלתה לרמה של 3.4%. השילוב של שוק עבודה חזק ואינפלציה שנותרת גבוהה הביא את הפד להותיר את הריבית על כנה ולאותת כי יקח זמן עד שזו תחל לרדת. גם בגוש האירו האינפלציה הפתיעה ועלתה, לאחר שבעה חודשים רצופים של ירידות, לרמה של 2.9%. בהתאם לכך, נגידת בבנק המרכזי האירופי הבהירה כי הפחתת הריבית תחל רק בחודשי הקיץ וגם זה רק בהינתן שהדברים יתקדמו בהתאם לתוכנית.
בישראל, שנת 2024 החלה בדרמה כאשר ביום הראשון של ינואר בנק ישראל הפחית את הריבית ברבע אחוז, כך שזו ירדה לרמה של 4.5%. מדד דצמבר, שהתפרסם לאחר מכן, תמך בהחלטה כאשר האינפלציה במשק ירדה לרמה של 3%, כלומר נכנסה לטווח היעד של בנק ישראל, לראשונה מזה שלהי 2021. עם זאת, בשבועות האחרונים לא מעט חברות הודיעו על העלאות מחירים יזומות. בנוסף, תקציב 2024 שעבר בממשלה צפוי לכלול תוספת משמעותית של 55 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. גידול זה בתקציב הביטחון צפוי להביא לזינוק בגירעון שיעמוד ב-2024 על כ-6.6% מהתוצר, זאת לאחר גירעון של 4.2% מהתוצר ב-2023.
גירעון גבוה כל כך מחייב למצוא פתרונות להגדלת הכנסות המדינה בעתיד על מנת להקטינו לאורך זמן. כפי שנראה כעת, כדי להשיג זאת, ניתן לצפות בעתיד להעלאת מיסים (מע"מ ומיסים נוספים) ולקיצוצים בתקציבים האזרחיים, מה שעלול לייצר עוד לחצים אינפלציוניים גם בטווח הבינוני.
התנודתיות בשווקים השונים הביאו לכך שקופות הגמל רשמו בינואר, לפי ההערכות, תשואות חיוביות אם כי היום האחרון של החודש קיזז לא מעט מתשואות אלו. המסלולים הכלליים רשמו עליות של כ-0.2% בעוד המסלולים המנייתיים עלו בכ-0.5%. הפער בין מדדי המניות בישראל לאלו בארה"ב גרם גם לפער בין המסלולים
המנייתיים למסלולים שעוקבים אחרי מדד ה-S&P 500 שרשמו עליות של כ-1.9%. המסלולים האג"חיים נפגעו כאמור יותר במהלך החודש כאשר המסלול השקלי הניב תשואה אפסית והמסלול הצמוד עלה ב-0.3% על רקע העליה המחודשת בציפיות האינפלציה.
