השווקים הפיננסיים ברחבי העולם נהנו במהלך נובמבר מחודש נוסף של עליות שערים חדות וזאת בעיקר בשל המסרים המתונים יחסית שהגיעו מהבנקים המרכזיים ברחבי העולם ובפרט בארה"ב.
לאחר שנתוני האינפלציה של חודש אוקטובר היו נמוכים מהצפי והראו בבירור שהאינפלציה בארה"ב מתחילה להתמתן, חששות המשקיעים מהמשך העלאות הריבית החדות שככו מעט. לא רק זאת אלא שהפדרל ריזרב רמז באופן ברור במהלך החודש שלאחר העלאת הריבית הקרובה (ב-14 בחודש) תוואי הריבית העתידי ישתנה כנראה וייתכן בהחלט שהריבית תפסיק לעלות כבר ברבעון הראשון של 2023. מבחינת המשקיעים אין ספק שמדובר על חדשות טובות. בניגוד לארה"ב, בגוש האירו ובבריטניה האינפלציה עדיין גבוהה מאוד (10.1% ו-11.1%, בהתאמה), בעיקר בשל עלויות האנרגיה הגבוהות באירופה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. עם זאת, נדמה שגם הבנקים המרכזיים שם מבינים שלאחר שכבר במחצית הראשונה של השנה הבאה הריבית תגיע לרמה גבוהה מספיק ותפסיק לעלות.
מה הביא לשינוי זה בתפיסה של הבנקים המרכזיים? ראשית, כפי שרשום מעלה, האינפלציה בארה"ב מראה סימנים ברורים של האטה. שנית, יותר ויותר נתונים שהתפרסמו בשבועות האחרונים, כמו מדדי מנהלי הרכש או מדדי אמון הצרכנים שנוטים לעיתים קרובות לחזות את הכיוון של המחזור מלמדים על האטה בפעילות הכלכלית בארה"ב ואירופה הן בצד של הצרכן ומשקי הבית והן בצד של העסקים. העלאות הריבית שהחלו כזכור בתחילת השנה כבר באות לידי ביטוי וגורמות לצרכנים להדק את החגורה ולעסקים לצמצם הוצאות.
בצד השני של העולם, גל הדבקות חדש שהחל במחצית החודש גרם לממשל להדק שוב את הסגרים ואת מדיניות ה"אפס מקרי קורונה" שלו. הידוק זה צפוי מן הסתם להקשות על ההתאוששות בכלכלה הסינית וכתוצאה מכך ראינו בימים האחרונים של הסגר אפילו גל של מחאות ציבוריות כנגד מדיניות הממשל, תמונות שלא נראו בסין במשך שנים ארוכות. בהתאם לכך, מדדי המניות בסין חזרו בשבועיים האחרונים של החודש למגמה של ירידות שערים שאפיינה אותם בחודשים הקודמים. מלבד להשפעה על השווקים בסין, למדיניות הממשל הסיני היתה גם השפעה ישירה על מחירי הסחורות שירדו בחדות ועל הנפט בפרט שכן סין היא יבואנית האנרגיה הגדולה בעולם.
ישראל
מדדי המניות בישראל רשמו, בניגוד למגמה העולמית ירידות שערים. ירידות אלו לא נבעו מהרעה במצב הכלכלי אלא בעיקר מהמשקל הגדול של ענפי האנרגיה והנדל"ן במדדים, שני ענפים שסבלו החודש מירידות חדות בשל ירידת מחיר הנפט והחשש מהאטה עולמית. בצד הכלכלי, בניגוד לארה"ב או אירופה, האינפלציה בישראל לא עושה שום סימנים של האטה. מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר עלה ב-0.6% והביא את האינפלציה השנתית לעלות ל-5.1%. יתרה מכך, הלחצים האינפלציוניים בישראל לא צפויים גם להתמתן בחודשים הקרובים כאשר מחירי החשמל והמים צפויים לעלות ורשתות השיווק ויצרנים שונים כבר הודיעו על העלאות מחירים בתחילת השנה. בנוסף, הסכמי השכר שהממשלה החדשה צפויה לחתום יקשו גם הם על האינפלציה להתמתן וזאת מכיוון שמלבד לעלייה הצפויה בשכר במגזר הציבורי, ההסכמים יכללו גם תשלום רטרואקטיבי לשנתיים האחרונות שכן ההסכמים הקודמים הסתיימו כבר לפני שנתיים ולא חודשו בהיעדר ממשלה יציבה. למרות כל זאת, בנק ישראל הצליח להפתיע כאשר העלה את הריבית ב-0.5% "בלבד" ולא ב-0.75% כפי שפעל בחודשים הקודמים. בכך, הריבית בישראל הגיעה לרמה של 3.25%. לפי ההודעה של בנק ישראל, על אף שהאינפלציה עדיין גבוהה ובמגמת עליה ועל אף ששוק העבודה בישראל עדיין הדוק מאוד והשכר הממוצע עולה בקצב מהיר, החשש מההאטה בעולם הטתה את הכף לטובת העלאת ריבית מתונה יותר. בהתאם, ניתן לצפות שגם העלאות הריבית הבאות יהיו מתונות באופן יחסי.
