השווקים ברחבי העולם המשיכו במגמה החיובית לאורך רוב החודש כאשר קיבלו רוח גבית הן מהורדת הריבית של הפד בחודש הקודם, הן מנתונים כלכליים חיוביים באופן כללי. עם זאת, בשני ימי המסחר האחרונים של החודש נרשמו ירידות שערים ברוב המדדים בעולם ואלו סיימו את החודש בתשואה שלילית.
בישראל, על רקע הירידה בחשש מההשפעות המלחמה בלבנון על המשק, שוקי המניות הציגו ביצועי יתר משמעותיים לעומת אלו בעולם. נכון לסוף אוקטובר המדדים הישראלים מציגים תשואה גבוהה יותר מתחילת השנה מאלו באירופה וקרובה מאוד למדדים המובילים בארה"ב.
התפתחויות בעולם
בארה"ב הנתונים שהתפרסמו מצביעים על משק חזק, כזה שלא בהכרח מצדיק הפחתת ריבית ובטח לא של 0.5% כמו שהחליט הפד בחודש שעבר. בדו"ח התעסוקה של חודש ספטמבר נוספו 254 אלף משרות חדשות ושיעור האבטלה ירד ל-4.1%. אם לא די בכך, גם נתוני האינפלציה לא מסתדרים עם החלטת הפד. אומנם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר עלה ב-0.2% והביא את האינפלציה לרדת ל-2.4%, אך עיקר הירידה הגיעה מהירידה במחירי הדלק. אינפלציית הליבה (ללא מחירי האנרגיה והמזון) לעומת זאת עלתה ל-3.3%. לאור כל אלו, ולאחר מספר חודשים במגמת ירידה, התשואות על האג"ח האמריקאיות חזרו לעלות כאשר התשואה לאג"ח לעשר שנים עלתה ב-54 נ"ב לרמה של 4.28%.
לעומת, זאת בגוש היורו האינפלציה ממשיכה לרדת ועומדת כבר על 1.8%, נמוכה מהיעד של ה-ECB לראשונה מאז יוני 2021. בעקבות זאת, ביחד עם נתונים שמצביעים על המשך ההיחלשות של הפעילות הכלכלית ושיעור אבטלה שנותר ללא שינוי, ה-ECB הוריד את הריבית בפעם השלישית בעוד 0.25%, לרמה של 3.25%. ואותת כי גם בהחלטה הבאה, בדצמבר, הריבית צפויה לרדת שוב.
בסין הממשל ממשיך בקו התמיכה במשק דרך צעדים לעידוד הצרכנים לחזור לשוק האשראי והעברת בעיות האשראי והנדל"ן מרמת הממשלות המקומיות לרמת הממשל. למרות זאת, השווקים התאכזבו בסופו של דבר מהתוכנית של הממשל הסיני, בעיקר מכיוון שהיו חסרים בה פרטים קונקרטיים על היקף התוכניות השונות ולוחות הזמנים ליישומן. לפי ההערכות, ללא טיפול שורש לכלכלה הסינית התוכניות שפורטו עד כה רק יעכבו את ההאטה הכלכלית אך לא ימנעו אותה. בסופו של יום, מדד שנגחאי שרשם בסוף ספטמבר זינוק של יותר מ-25%, חזר במהלך אוקטובר למגמה שלילית.
ישראל
בנק ישראל הותיר, כצפוי, את הריבית ברמתה (4.5%). בבנק מייחסים את העלייה באינפלציה וכן את שוק העבודה ההדוק למגבלות בצד ההיצע. קביעה זו היא משמעותית כדי לתת לגיטימציה לבחירה שלא להעלות את הריבית, שכן מגבלות בצד ההיצע הן זמניות. תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עודכנו כלפי מטה (0.5% בלבד בשנת 2024 ו-3.8% ב-2025) ותחזיות הגירעון עודכנו כלפי מעלה ל-7.2% מהתוצר ב-2024 ו-4.9% ב-2025. גם תחזית האינפלציה ל-2024 עודכנה כלפי מעלה ועומדת על 3.8% (בדומה לתחזיות השוק) וכתוצאה מכך גם תחזית רמת הריבית עודכנה כלפי מעלה. נכון להיום בבנק מעריכים שהריבית לא תרד לפני הרבעון הרביעי של 2025. בבנק טרחו כמובן להדגיש גם כי התחזיות האלו מאופיינות ברמת אי וודאות גבוהה במיוחד.
למרות זאת בהמשך החודש פורסם מדד המחירים לצרכן שדווקא הפתיע כלפי מטה עם ירידה של 0.2%, אבל לא שינה את המגמה האינפלציונית במשק שצפויה להמשיך בטווח של 3.5%-4% בחודשים הקרובים. הסתכלות בסעיפי המדד מלמדת שכל ההפתעה במדד נבעה מסעיף הטיסות לחו"ל שירד ב-16.7%, כאשר בשאר סעיפי המדד המגמה נותרה כפי שהייתה בחודשים האחרונים. הגירעון הממשלתי של חודש ספטמבר עלה כבר ל-8.5% מהתוצר, בעיקר בשל ההוצאות הגבוהות ועל אף שבחודש ספטמבר נרשמה עלייה חדה בהכנסות המדינה ממיסים (במיוחד ממע"מ).
הבורסה הישראלית סוגרת פערים – תשואה מצטברת מתחילת השנה
