החודש האחרון התאפיין בשונות בין המדדים השונים ברחבי העולם כאשר השוק המקומי הציג תשואות יתר משמעותיות מול העולם. בעוד שהמדדים בישראל רשמו עליות שערים, בארה"ב המדדים הגדולים רשמו חודש מעורב (S&P500 עלה ב-0.2%, נאסדאק ירד ב-2.4%) ומנגד מדדי המניות הקטנות רשמו תשואה עודפת (ראסל 2000 עלה ב-11.7%).
גם באירופה ואסיה נרשמו ירידות שערים על רקע חוסר הודאות הפוליטית (בצרפת) והכלכלה שמתאוששת לאט. השקל התחזק לאורך החודש אך לאור חוסר הוודאות הביטחונית רשם ירידה בימים האחרונים וחזר לרמתו מתחילת החודש. מחירי הסחורות רשמו חודש נוסף של ירידות כשמחירי הסחורות החקלאיות ירדו ב-11% מתחילת השנה. בשוקי האג"ח נרשמו עליות שערים וזאת למרות שהאינפלציה ממשיכה לעלות ובנק ישראל אותת כי הריבית תוותר גבוהה עוד זמן רב.
התפתחויות בעולם
בארה"ב הנתונים בחודש האחרון היו סך הכל חיוביים למשקיעים. מדד המחירים לצרכן רשם ירידה של 0.1% והביא את האינפלציה השנתית לקצב של 3%. גם מדד הליבה היה חיובי כשרשם עליה מזערית של 0.1%, ובהסתכלות שנתית ירד לרמה של 3.3% עם הרבה סימנים להמשך הירידה גם בחודשים הבאים. דו"ח התעסוקה וסקר המשרות הפנויות הראו התמתנות בשוק העבודה עם תוספת משרות מזערית בענפים שאינם ממשלתיים (50 אלף בלבד) ועלייה נוספת באבטלה (ל-4.1%). אומנם בפד השאירו את הריבית ברמתה הנוכחית (5.5%) בהחלטתם אמש אך בה בעת גם אותתו שהפחתת הריבית קרובה מתמיד.
לפי יו"ר הפד פאוול הסיכונים האינפלציוניים פחתו באופן משמעותי בחודשים האחרונים וכל עוד לא יהיו הפתעות משמעותיות בשבועות הקרובים, הפחתת ריבית בספטמבר בהחלט נמצאת על השולחן. גם המשקיעים כבר השתכנעו שהפד לא יחכה עוד הרבה ושוק האג"ח מגלם שזה יתחיל להוריד את הריבית כבר בספטמבר.
באירופה הבחירות בצרפת מאחורינו אבל העתיד לא ברור הרבה. לאחר שמפלגתה של לה-פן הפסידה בסיבוב השני נראה שהצרפתים הולכים לממשלת שמאל-מרכז שלא תאפשר למקרון לנהל את מדיניות הפנים ולטפל בגירעון הגבוה וביחס החוב לתוצר שעומד על 111%. במצב זה אי הוודאות סביב צרפת ימשיך להיות גבוה בזמן הקרוב. ביפן הבנק המרכזי העלה את הריבית ב-15 נ"ב לרמה של 0.25%, הרמה הגבוה ביותר ביפן מאז 2008, והודיע על צמצום רכישות האג"ח ב-400 מיליארד ין בכל רבעון בששת הרבעונים הקרובים.
ישראל
החלטת הריבית בתחילת החודש הייתה דרמטית מכמה סיבות שלא קשורות להחלטה עצמה להותיר את הריבית ברמה של 4.5%. ראשית, בבנק ישראל מעריכים שההשפעות הכלכליות הישירות של המלחמה ימשכו עד לתחילת 2025 ושהעלייה בפרמיית הסיכון של המשק תחייב להותיר את הריבית ברמה גבוהה למשך זמן ארוך יותר. שנית, בבנק ציינו כי אי הוודאות בנוגע להמשך הלחימה גבוה ולכן קיים סיכוי לא מבוטל שהמציאות בשטח תהיה עוד פחות טובה מהתחזיות.
לאור כל אלו, בבנק ישראל עדכנו את תחזיות הצמיחה של ישראל כלפי מטה (צמיחה של 1.5% ב-2024 ו-4.2% ב-2025) ואת תחזיות האינפלציה כלפי מעלה (3% ב-2024 ו-2.8% ב-2025).
שינויים אלו לוקחים בחשבון שהממשלה תצליח לעמוד ביעד הגירעון לשנה הקרובה (6.6%) ותעשה את ההתאמות הנדרשות כדי לעמוד בגירעון של 4% בשנת 2025. נכון לסוף יוני הגירעון עומד על 7.6% כך שנדרשים צעדים מהותיים לשם כך. מדד המחירים של חודש יוני עלה בהתאם לצפי ב-0.1%.
האינפלציה השנתית עלתה מעט לרמה של 2.9% ונדמה שהלחצים האינפלציוניים כתוצאה מהשפעות המלחמה ממשיכים להצטבר. למרות כל זאת נראה כי הדיווחים לאורך החודש על התקדמות במגעים לעסקה הצליחו לעורר אופטימיות בקרב המשקיעים שהובילו לעליות שערים בשוקי המניות והאג"ח כמו גם להתחזקות השקל, וגם ההתפתחות הביטחוניות ביום האחרון של החודש לא הצליחו לבטל אותן.
תשואה מצטברת מתחילת פברואר במדדי המניות השונים בארה"ב
