בשוקי המניות בעולם נרשמה החודש מגמה מעורבת כאשר בארה"ב נרשמו עליות שערים בעוד שבאירופה, סין וישראל נרשמו ירידות שערים. נציין כי גם בארה"ב חלק משמעותי מעליות השערים נבע ממספר מצומצם יחסית של מניות בעלות משקל גדול, רובן מענף הטכנולוגיה.
לעומת זאת, במדדי החברות הקטנות יותר כמו S&P 400 או DJ Small-Cap נרשמו ירידות שערים. באירופה, חוסר השקט בצרפת הוביל לירידות שערים במדדי המניות ולעליה בפרמיות הסיכון של צרפת ואיטליה בשוק האג"ח. בישראל, מדד ת"א 35 שמכיל את המניות הגדולות בבורסה רשם ירידה קלה בלבד בעוד שמדדי השורה השנייה והשלישית רשמו ירידות חדות יותר. כמו בכל החודשים האחרונים, השווקים בישראל היו תנודתיים על רקע אי הודאות הגבוהה סביב המלחמה.
התפתחויות בעולם
הפד הותיר את הריבית על 5.5%, בהתאם לציפיות השוק. במסגרת ההחלטה, הפד גם פרסם את תחזיות הריבית שלו לשנים הבאות ואלו מלמדות על כך שחברי הפד מצפים להפחתת ריבית אחת בלבד עד לסוף השנה (לעומת צפי ל-3 הפחתות ריבית בתחזיות שפורסמו במרץ). מנגד, התחזית המעודכנת ל-2025 מלמדת על הפחתה של אחוז שלם במהלך השנה הבאה, זאת לעומת 0.75% בתחזית הקודמת.
המסקנה העולה מכך היא שבפד מעריכים שתהליך הפחתות הריבית יחל מאוחר יותר אך גם יהיה מהיר יותר מכפי שהעריכו קודם לכן. נתוני האינפלציה של חודש מאי לפי מדד ה-PCE המועדף על הפד מלמדים על ירידה מתמשכת בקצב האינפלציה השנתי וזו עומדת כעת על 2.6%. גם באירופה האינפלציה ממשיכה לרדת והביאה את הבנק המרכזי להפחית את הריבית ברבע אחוז, לראשונה מאז שזו החלה לעלות ב-2021. החדשות הפחות טובות באירופה היו בנוגע להתחזקות של מפלגות הימין ביבשת ובראשן מפלגת RN הצרפתית, בראשות מארין לה פן שזכתה ב-31.5% מהקולות בבחירות לפרלמנט האירופי, לעומת 14.5% בלבד לקואליציה של מקרון. בעקבות כך, מקרון הודיע על פירוק הממשלה ועל בחירות בזק, מה שהגביר את אי הודאות בשווקים האירופים.
ישראל
הנתון שהפתיע ביותר בחודש האחרון הוא מדד המחירים לצרכן של חודש מאי שעלה ב-0.2% בלבד, זאת לעומת צפי לעליה של 0.6%. בעקבות כך, האינפלציה שהייתה צפויה לעלות אל מעל לטווח העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל (3%) נותרה בתוך היעד ועומדת על 2.8% בלבד. למרות זאת, קשה ללמוד ממדד מאי על שינוי במגמת האינפלציה בישראל שכן הפער בין הציפיות המוקדמות לבין התוצאות בפועל נבע, רובו ככולו, מירידה חדה בסעיף הטיסות לחו"ל שירד ב-7.5%.
מכיוון שסעיף זה הפך להיות תנודתי במיוחד בשנים האחרונות, ומכיוון שבשאר הסעיפים הלחצים האינפלציוניים עדיין קיימים וברורים, הציפיות לחזרה של האינפלציה אל מעל ל-3% בשנה הקרובה נותרו בעינן. בעקבות הזינוק בגירעון, העלויות השינוע והמחסור בכח האדם בענף הבנייה, מגמת הירידה האינפלציה בישראל נעצרה. מלבד לאינפלציה, נתונים לגבי מצבו של הצרכן כמו ההוצאות בכרטיסי אשראי או המכירות ברשתות השיווק מלמדים על האטה מסוימת בהוצאות הצרכנים, זאת לאחר התאוששות מהירה בחודשים הראשונים של השנה. שוק העבודה לעומת זאת נותר חזק מאוד, כאשר על אף עליה קלה בשיעור האבטלה שעלה ב-0.2% בלבד ועומד על 3.3%, שאר האינדיקאטורים מלמדים על יציבות.
כך למשל, השכר הממוצע עלה וחצה לראשונה החודש את רף 14,000 ש"ח ובכך השלים עליה של 3.2% לעומת שנה שעברה. בנוסף, שיעור המשרות הפנויות חזר לעלות ועומד על 4.4%, מה שמלמד על ביקוש ער לעובדים מצד המעסיקים. בהתאם לכל אלו ניתן להעריך שבנק ישראל יותיר את הריבית ברמתה הנוכחית גם בהחלטה הקרובה.
עיקר העניין בהחלטה זו (ב-8 ביולי) יהיה לגבי איך הנתונים האחרונים ישפיעו על התחזיות של בנק ישראל לגבי הצמיחה, האינפלציה והריבית בשנה הקרובה ומה יהיה לנגיד ירון לומר על המדיניות הצפויה של הבנק במסיבת העיתונאים.
בחודשיים האחרונים המדדים בארה"ב עלו אבל בעיקר בזכות ענקיות הטכנולוגיה
