חודש אפריל נפתח בזעזוע גלובלי לאחר "יום השחרור" של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שכלל הטלת מכסים גורפת על כל העולם ובמיוחד על סין ואירופה. לאורך החודש התמתנו במעט רוחות המלחמה, הוקפאו מכסים על מרבית המדינות למשך 90 יום, מה שעזר לשוקי ההון להתאושש באופן חלקי. הבורסה בישראל, למרות הירידות בתחילת החודש, סיימה חודש נוסף בתשואות יתר על פני שאר העולם, בעוד הכלכלה מתאוששות באיטיות.
התפתחויות בעולם
הנתונים הכלכליים שיצאו בארה"ב דווקא היו מעודדים והצביעו על כלכלה יציבה. למרות שורת הקיצוצים של DOGE דו"ח התעסוקה הראה עלייה של 228 א' משרות, ושיעור אבטלה של 4.2%. קצב הגידול בשכר הממוצע ירד מ-4% ל-3.8%. מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מטה והוריד את האינפלציה ל-2.4% ואת אינפלציית הליבה ל-2.8%. האינפלציה לפי מדד ה-Core PCE נותרה ללא שינוי על 2.6%. בנוסף, נתוני התוצר לרבעון הראשון מצביעים על משק יציב,
למרות הירידה של 0.3% שנובעת כולה מהקדמת יבוא. עם זאת, עיקר תשומת הלב הופנתה למלחמת הסחר של טראמפ וההכרזות ב"יום השחרור" על הטלת מכסים על מגוון מדינות העולם. מדדי המניות בארה"ב הגיבו בחדות כלפי מטה ורשמו שני ימי מסחר שגרועים בקנה מידה של התפרצות משבר הקורונה, משבר הסאב-פריים והתפוצצות בועת הדוט-קום. במקביל נרשמה בריחה של משקיעים לערוצים הבטוחים שהתרכזו באג"ח האמריקאיות לטווח קצר. בהמשך החודש התחילו להתפרסם מסרים מרגיעים מפי טראמפ ובכירים בבית הלבן ומרבית המכסים הוקפאו ל-90 יום כדי להגיע להסכמי סחר חדשים, מה שהוביל להתאוששות גם בשוקי ההון. הדבר גם מצביעה על האפשרות של התאוששות מהירה במידה ואיום המכסים יוסר.
עיקר החששות נגעו לקרב המכסים אל מול סין, שהגיבה במכסים משלה, הטלת מגבלות על ייצוא מינרלים ומשאבים קריטיים וצמצום יכולת הפעילות של חברות אמריקאיות. שרשרת העלאות המכסים הדדית נמשכה עד לרמות מכס של 145% על היבוא מסין ושל 125% על היבוא מארה"ב, אך גם לתחילת גישושים פומביים אחרי דרכים לרדת מהעץ. מבחינת הנתונים השוטפים, הצמיחה בסין דווקא היתה גבוהה מהצפוי ועמדה על 5.4% ברבעון הראשון של השנה, אך ההתפתחויות במלחמת הסחר עשויות לפגוע בצמיחה במשק השני בגודלו בעולם בהמשך השנה.
האיחוד האירופי הכריז גם הוא על מכסי תגובה למכסים האמריקאים בהיקף של כ-21 מיליארד אירו, אך כאמור הם הוקפאו ל-90 יום. בנוסף כמה בכירים באיחוד העלו את האפשרות להתחיל למסות שירותים דיגיטליים הניתנים ע"י ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ברחבי אירופה, מה שעשוי להיות צעד מהפכני במלחמת הסחר שעד כה התייחסה רק לסחורות המיובאות ולא לשירותים שונים. מלבד לכך, התוצר ברבעון הראשון באיחוד האירופי הפתיע כלפי מעלה והראה צמיחה של 0.4%, בעוד ההכרזה בגרמניה על הגעה להסכמות והקמת קואליציה עזרה להתאוששות מחירי האג"ח הממשלתיות.
ישראל
בישראל נרשמו גם כן ירידות במדדים המובילים בתחילת החודש אך הן היו מתונות יחסית לעולם ועד סוף החודש הבורסה חזרה להציג עליות שערים בכל המדדים המובילים. הגירעון ירד לרמה של 5.2% מהתוצר אך זה עדיין נובע מכך שהוצאות הממשלה היו מוגבלות במרץ בשל התקציב ההמשכי.
המדד המשולב של בנק ישראל עלה ב-0.25% במרץ וגם נתוני ינואר ופברואר עודכנו כלפי מעלה, מה שמלמד על התאוששות המשק אך שרמת הפעילות הכלכלית עדיין נמוכה ביחס לרמתה ערב המלחמה. מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מעלה ועלה ב-0.5% (לעומת צפי ל-0.3%) אך האינפלציה השנתית ירדה ל-3.3%. בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 4.5% ועדכן את תחזית הצמיחה כלפי מטה ל-3.5% ב-2025 ול-4% ב-2026. בנוסף, בבנק עדכנו את תחזית הריבית לכך שזו צפויה לרדת ב-0.5% במצטבר בשנה הקרובה.
מדד הפחד מזנק אחרי "יום השחרור" ונשאר גבוה
מקור: מגמה
