חודש אפריל היווה סוג של זריקת הרגעה עבור המשקיעים בארץ ובעולם לאחר הדרמות של חודש מרץ. בארה"ב ובאירופה, משבר הבנקאות נותר על אש קטנה מאוד בזכות הצעדים המהירים של הרגולטורים שהשתלטו על האירוע. בארץ, על אף שחברת הדירוג מודי'ס הפחיתה את אופק הדירוג של ישראל, חוסר השקט בגזרה הפוליטית-חברתית נרגע מעט על רקע השיחות בבית הנשיא.
בהתאם לכך, שוקי המניות בארץ ובעולם רשמו עליות שערים במהלך החודש. בשוקי האג"ח נרשמו עליות שערים ברכיב הקונצרני וירידות שערים ברכיב הממשלתי על רקע הגדלת רמת הסיכון בקרב המשקיעים.
בזירת המקרו, בארה"ב האינפלציה המשיכה לרדת ועמדה בחודש מרץ על 5%, לעומת 5.4% בפברואר. גם בגוש האירו האינפלציה ירדה בחדות ועמדה במרץ על 6.9% לעומת 8.5% בחודש הקודם. מכיוון שעל רקע הפלישה של רוסיה לאוקראינה בשנה שעברה מדדי המחירים לצרכן בחודשים מרץ-יוני 2022 היו גבוהים מאוד, האינפלציה, שנמדדת תמיד כשינוי במחירים ב-12 בחודשים האחרונים, צפויה להמשיך ולרדת במהירות בחודשים הקרובים. לעומת זאת, בבריטניה שסובלת עדיין ממחירי אנרגיה גבוהים מאוד וממחסור בעובדים על רקע הברקזיט, האינפלציה נותרה גבוהה מאוד ועומדת על 10.1%, לעומת 10.4% בחודש הקודם. כתוצאה מהירידה באינפלציה הבנקים המרכזיים בארה"ב ואירופה נשמו לרווחה ואותתו על כך שהעלאות הריבית המהירות הסתיימו. בארה"ב הפד צפוי להעלות את הריבית ביום רביעי הקרוב ברבע אחוז בלבד וחשוב מכך, לעצור את העלאות הריבית לאחר מכן. בגוש האירו הבנק המרכזי צפוי להמשיך להעלות את הריבית אבל בקצב איטי יותר של רבע אחוז מדי פגישה. באופן טבעי, שינוי זה במדיניות הבנקים המרכזיים תמך בשווקים ובעיקר בשוקי המניות.
ישראל
סוכנות הדירוג מודי'ס הודיעה במהלך אפריל על הורדת אופק הדירוג של ישראל מרמה של "חיובי" לרמה של "יציב". המשמעות של צעד זה היא שהדירוג של ישראל שעומד על A+ לא צפוי לעלות במהלך השנים הקרובות. בהודעה, מודי'ס ציינה שחוסר הוודאות בגזרה הפוליטית-חברתית והדרך שבה הממשלה קידמה את הרפורמה המשפטית מבלי להגיע להסכמה רחבה מהווים סיכון ליציבות המטבע ולחוב של מדינת ישראל בטווח הארוך. למרות ההודעה של מודי'ס ועל רקע השיחות על מתווה הרפורמה בבית הנשיא, הסנטימנט השלילי התמתן מעט במהלך החודש ושוקי המניות בישראל רשמו עליות שערים.
לאחר 9 חודשים רצופים של עודף, בחודש מרץ נרשם בתקציב המדינה גירעון שנתי זעיר של 300 מיליון ₪. הגירעון בתקציב נובע בעיקר מהירידה בהכנסות ממיסים על רקע הקיפאון בשוק הנדל"ן וההאטה החריפה בענף הטכנולוגיה שמהווה כ-25% מהכנסות המדינה ממיסים ישירים. מכיוון שהממשלה פועלת עדיין על סמך תקציב המשכי מ-2022, הוצאות המדינה מוגבלות ולא יכולות עדיין לגדול באופן מהותי. עם זאת, בהנחה שלאחר העברת התקציב החדש הוצאות המדינה יגדלו וההכנסות ימשיכו לקטון, הגירעון בסוף השנה צפוי להיות גבוה מהצפי ולעמוד על כ-2.5%.
כמו בארה"ב ואירופה, גם בישראל האינפלציה ירדה ועמדה במרץ על 5%, לעומת 5.2% בחודש הקודם. מעבר לירידה באינפלציה עצמה, בנק ישראל יכול בהחלט לנשום לרווחה שכן הסימנים להקלה בסביבת האינפלציה בישראל היו רוחביים ולא נבעו רק מסעיף אחד או שניים. למעשה, שבעה מתוך עשרת הסעיפים המרכזיים במדד המחירים לצרכן רשמו במרץ האטה בקצב האינפלציה כאשר מלבד לסעיף המזון, שני הסעיפים האחרים שבהם האינפלציה עדיין מאיצה (בריאות ופירות וירקות) הם בעלי משקל קטן יחסית במדד. השילוב של ההאטה באינפלציה וההערכות לעצירת העלאות הריבית בארה"ב כבר החודש יוביל כנראה גם את בנק ישראל לאותת על סיומו הקרוב של תהליך העלאות הריבית.
