ההודעה של דונלד טראמפ על יישום תוכנית המכסים שלו הובילה את שוקי המניות בעולם לירידות חדות מאז יום רביעי האחרון. התוכנית של טראמפ הצליחה להפתיע את המשקיעים בעוצמתה ונחישותה כאשר טראמפ הודיע גם על מכס אוניברסלי בגובה של 10% על כל מוצר שמיובא לארה"ב וגם על מכסים הדדיים בגובה משתנה על מדינות שלפי הממשל האמריקאי מפעיל מדיניות סחר לא הוגנת נגד יצואנים מארה"ב.
המדיניות של טראמפ מייצרת מספר סיכונים בעיני המשקיעים: ראשית, הטלת מכסים עלולה לגרום לעליה באינפלציה בארה"ב ובכך להקשות על הפד להפחית את הריבית. מדבריו של יו"ר הפד ג'רום פאוול בנאומיו האחרונים עולה כי זהו בהחלט חשש שקיים במסדרונות הבנק המרכזי החשוב בעולם.
שנית, התגובות של שותפות הסחר של ארה"ב ובעיקר אלו של סין והאיחוד האירופי עלולות להיות כאלו שפוגעות באופן ישיר בפירמות האמריקאיות שפועלות בשווקים הגלובאליים בכלל ובסקטור הטכנולוגיה בפרט. שלישית אולי הכי חשוב, אי הוודאות שטראמפ מייצר כאשר הוא פועל באופן חד כל כך נגד לא מעט מדינות ובינהן שותפות סחר אסטרטגיות של ארה"ב גורמת למשקיעים לחשוש מאסקלציה של מלחמת הסחר גם לגזרה הגיאו-פוליטית. חשוב לציין, עד כה, הנתונים הכלכליים בארה"ב היו בהחלט טובים והראו משק שצומח באופן יציב לצד ירידה מתמשכת באינפלציה.
בהתאם לכך, השאלה שצריכה להישאל היום על ידי משקיע לטווח בינוני או ארוך היא עד כמה הגידול בחוסר הודאות מגולם בשווקים השונים ומה פרופיל הסיכוי/סיכון בהם?
כדי לענות על השאלה הזו כדאי להיזכר קודם לכן שמדדי המניות בארה"ב חוו בשנתיים האחרונות עליות שערים חדות. לאחר תקופה ארוכה כל כך עליות שערים, רמות התמחור בשוקי המניות ובעיקר במדדים המובילים כמו ה-S&P 500 או הנאסד"ק הגיעו לשיאים שלא נרשמו למעלה משני עשורים. במצבים כאלו הנטייה של המשקיעים לממש את השקעותיהם גדלה והתנודתיות עולה באופן משמעותי.
לכן, כדאי לשים לב שגם לאחר הירידות בתקופה האחרונה ועל אף שמדד הנאסד"ק כבר נכנס לטריטוריה "דובית" (ירידה של 20% או יותר), התשואה בשווקים בכלל ובאלו האמריקאיים בפרט נותרה גבוהה בהסתכלות רב שנתית. כפי שהדגשנו לא מעט בחודשים האחרונים, תקופות כאלו רק מזכירות לנו את החשיבות שבפיזור ההשקעות הן ברמה הגיאוגרפית והן ברמה הסקטוריאלית. חשוב לומר באופן ברור – שוקי המניות מהווים מראה המשקפת את הפעילות הכלכלית של החברות הנסחרות בבורסה. לכן, בהנחה שבסופו של דבר אי הוודאות תתבהר ומלחמת הסחר תסתיים כפי שהסתיימה ב-2018 בקול ענות חלשה, השווקים יחזרו למגמת עליה שכן הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח.
גם אם המשקיע המתוחכם ביותר נוטה לעיתים לתת הסתברות גבוהה יותר להערכות הפאסימיות, מדובר בעיקר על הטיה פסיכולוגית ולא על ניתוח רציונאלי. יתרה מכך, למשקיע שאינו ספוקלנט לטווח קצר ועל אחת כמה וכמה למשקיע לטווח ארוך בגמל ובפנסיה, כדאי להסתכל על התנודתיות והירידות בפרופורציה שכן מדובר על חלק מההתנהלות התקינה של שוקי ההון.
לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות, כנראה חדות מדי, הימים האחרונים מראים לנו שבסופו של דבר השווקים שואפים תמיד לחזור לתמחור הכלכלי הנכון שלהם.
כשאנו משקיעים בשוק המניות אנו עושים זאת תוך כדי ציפייה לתשואה גבוהה יותר מאשר באפיקי השקעה אחרים אך גם עם הבנה שהתנודתיות שנחווה תהיה חדה יותר. למרות התנודתיות, המגמה בשוקי המניות לאורך זמן היא באופן ברור חיובית ולכן ההשקעה בהם צריכה תמיד להיבחן בטווח ארוך יותר משנה או שנתיים. בעשור האחרון נרשמו בשוקי המניות מספר אפיזודות שונות בהן השוק נכנס לטריטוריה "דובית" (ירידה של לפחות 20%) אך אין ספק שמדובר על אחד העשורים הרווחיים ביותר למשקיעים בבורסות ברחבי העולם.
