בג"ץ קובע: לא ניתן לחייב עובד לרכוש כיסוי לאובדן כושר עבודה
סעיף 20 ל "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)" מקנה חופש בחירה לעובד בכל הנוגע למוצר פנסיוני, כולל מוצר אשר אינו מכיל רכיב לכיסוי אובדן כושר עבודה.
מצד שני, צו ההרחבה קובע כי על המעסיק קיימת חובה לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה עבור העובד.
עולה השאלה, מה גובר על מה? האם מעסיק יכול לחייב עובד לרכוש כיסוי לאובדן כושר עבודה?
בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין "הלכת לנדסברג" כי חופש הבחירה של העובד שמקנה לו סעיף 20 ל"חוק הפיקוח" גובר על כל הסדר פנסיוני והמעסיק לא יכול לחייב את העובד לרכוש כיסוי לאובדן כושר עבודה.
בהמשך לכך, ההסתדרות הכללית עתרה לבג"ץ כנגד פסק הדין "לנדסברג" בטענה כי צו ההרחבה קובע חובה לרכוש לעובד כיסוי לנכות ושאירים לצד החיסכון הפנסיוני, ולכן למעסיק יש אחריות בגין בחירת העובדת שבחרה לא לרכוש ביטוח לאובדן כושר עבודה.
בהכרעת הדין שניתנה בימים אלו, דחה בית המשפט העליון את הערעור משום שסבר כי לא נפלה טעות משפטית בפסק הדין של בית הדין הארצי ולכן לא ראה לנכון להתערב בהחלטתו. יתרה מכך, בית המשפט העליון הבהיר:
"קיים לכאורה אינטרס של ציבור העובדים להיות מבוטח בקרן מקיפה הכוללת לצד צבירה פנסיוניות גם ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים. זהו לכאורה גם אינטרס של המדינה. אך ישנם מצבים ונסיבות בהם אינטרס של העובד עשוי להצדיק ויתור על ביטוח כאמור.."
ככלל אנו ממליצים לעובד לרכוש ביטוח לאובדן כושר עבודה, שכן אנו רואים בו כיסוי בעל חשיבות מהמדרגה העליונה.
עם זאת, אנו מאפשרים לעובד את חופש הבחירה, לרבות במצב שבו העובד מבקש לוותר על כיסוי לאובדן כושר עבודה וזאת לאחר שהבין את השלכות החלטתו.
קישורים חשובים
תאריך נכונות 6.2.2020
