חודש יולי פתח את החצי השני של השנה עם המשך של מגמת התנודתית בשוקי ההון. התחדשות הלחימה האמריקאית באיראן הובילה לעליה מחודשת במחירי הנפט והגז הטבעי, מה שהחזיר את הלחצים האינפלציוניים ברחבי העולם וחידש את הציפיות בשוק להעלאות ריבית ע"י בנקים מרכזיים. באירופה הציפיות להעלאת ריבית נוספת של ה-ECB התחזקו ותשואות האג"ח של המדינות השונות באירופה עלו לאורך כל העקום. בארה"ב טראמפ הכריז על שורת מכסים נוספת שעשוייה לייצר לחצים אינפלציונים חדשים. הפד אומנם השאיר את הריבית ללא שינוי אך העובדה ש-3 מתוך חברי הוועדה הצביעו בעד העלאת ריבית והמסרים הניציים שהעביר היו"ר וורש מחזקים את ההערכות להעלאת ריבית בספטמבר. בשוק גם מעריכים שהריבית תישאר גבוהה יותר לזמן ארוך יותר, מה שדחף עוד יותר כלפי מעלה את תשואות האג"ח לטווחים הבינוני והארוך. במקביל, ההתלהבות סביב מהפכת ה-AI החלה להתחלף בזהירות. המחסור ברכיבי זיכרון, ציוד ושירותי מחשוב וצריכת החשמל האדירה מוסיפים ללחצי האינפלציה בטווח הקצר, בעוד שהמשקיעים החלו להתמקד בסימנים שליליים בדו"חות הכספיים של ענקיות הטכנולוגיה הקשורים להשקעות האדירות בתשתיות. אזהרת הרווח של IBM שהגיעה בעקבות עדכון חד כלפי מטה להכנסות והעובדה שגוגל הציגה לראשונה תזרים מזומנים שלילי הובילו לירידות חדות במניות אלו, מה שהשפיע באופן שלילי גם על המדדים המרכזיים בארה"ב. השילוב של מחירי הנפט שחזרו לטפס והסנטימנט השלילי סביב תעשיית השבבים השפיע באופן חד גם על המדדים המרכזיים במזרח. מדד קוספיי הדרום קוריאני ירד ב-22.2% במהלך החודש וניקיי היפני ירד ב-8.1%, כששניהם מציגים תנודתיות גבוהה במיוחד לאורך החודש.
בישראל נרשמה גם כן מגמה מעורבת, כאשר חלק ניכר מהחודש התנהל בירידות אך עליות נקודתיות באמצע החודש ובסיומו הביאו את המדדים המרכזיים בארץ לסיים בתשואה חיובית. בניגוד למבצע "שאגת הארי", הפעם לעלייה במחירי הנפט צפויה להיות השפעה אינפלציונית מקומית בעקבות היחלשות במקביל של השקל שירד לרמה של 3.06 ₪ לדולר. עם זאת האינפלציה עדיין צפויה להישאר קרובה למרכז היעד של בנק ישראל, מה שתרם להחלטה להפחית את הריבית פעם נוספת וכעת ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5%. לעומת זאת הפרסומים במהלך החודש על גידול נוסף וקבוע בהוצאות הביטחון מחזק את התחזיות כי הגירעון יחזור לעלות בשנים הבאות, מה שיגדיל את צרכי גיוס החוב של הממשלה. בנק ישראל, קרן המטבע הבינלאומי וחברת מודי'ס התייחסו לדבר זה כגורם הסיכון העיקרי לצמיחה ולדירוג האשראי של ישראל, אשר נשאר ברמה BBB+ עם אופק יציב. בעקבות החשש מגידול בגירעון נרשמה ירידה במחירי האג"ח הממשלתיים, מה שהיה הגורם העיקרי לתשואה השלילית שנרשמה במסלולי הגמל והפנסיה. היחלשות השקל תרמה החודש למסלולים עוקבי מדדי חו"ל, שצמצמו במעט את תשואת החסר שנרשמה בהם מתחילת השנה (4.9% לעומת 8.8% במסלול המנייתי).
סיכום הערכת התשואות במסלולים השונים בגמל ובפנסיה
השינוי בהוצאות הממשלה (באחוזים) לעומת החצי הראשון בשנת 2025
מקור: משרד האוצר
