למרות שנערכו עוד בתחילת חודש נובמבר, הבחירות בארצות הברית ובמיוחד ההשלכות של חזרתו של טראמפ לבית הלבן גנבו את עיקר תשומת הלב העולמית. מעבר לכך, הנתונים הכלכליים ממשיכים להצביע על האטה בכלכלה האמריקאית אבל לא כזאת שמצדיקה הורדות ריבית מהירות.
באירופה נתוני הצמיחה שפורסמו היו טובים מהצפוי, אך גם האינפלציה עקפה את התחזיות. בישראל הסכם הפסקת האש שנתחם בצפון דחף את השקל כלפי מעלה, בעוד הבורסה המקומית ממשיכה להכות את יתר השווקים בעולם עם תשואות יתר וצמצום הפערים שנפתחו מתחילת השנה.
התפתחויות בעולם
לאחר הניצחון המוחץ של טראמפ והרפובליקנים בכלל גופי השלטון (נשיאות, סנאט ובית הנבחרים) השווקים הגיבו בחיוב. מדד ה-S&P 500 חצה את שיא 6,000 הנקודות, מדדי התעשייה המסורתיים עלו בחדות (ראסל 2000 עלה ב-10.8% והדאו ג'ונס ב-7.5%) והביטקוין זינק ב-38%. בשוק האג"ח החששות מצעדים של טראמפ שעלולים להעלות את האינפלציה כמו הטלת מכסים הביאו לעלייה חדה בתשואות האג"ח, אך אלו נרגעו עד סוף החודש ובטווח הבינוני והארוך נרשמה ירידה.
דו"ח התעסוקה בתחילת החודש היה חלש במיוחד עם תוספת משרות מזערית של 12 אלף בלבד לעומת צפי לתוספת של 106 אלף, רק שצריך לזכור שהשביתה בבואינג ושני ההוריקנים בפלורידה גרעו כ-90 אלף משרות עפ"י הערכות. כמו כן, קצב הגידול השנתי בשכר נשאר על 4% ומסרב לרדת. בהתאם לכך בפד הפחיתו בפעם השנייה את הריבית, אבל אופן מתון עם הפחתה של רבע אחוז לרמה של 4.5%-4.75%. אינפלציית הליבה לפי מדד ה-PCE (המועדף על הפד) עלתה במעט ל-2.8%, מה שיהפוך את מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר לקריטי להמשך מדיניות הפד.
באירופה גם נתוני הצמיחה וגם האינפלציה הפתיעו כלפי מעלה. האינפלציה עלתה מ-1.7% ל-2%, אך גם האינפלציה הכללית וגם אינפלציית הליבה נמצאות עדיין מתחת לתחזיות ה-ECB לסוף השנה (2.6% ו-2.9% בהתאמה). נתוני התוצר של הרבעון השלישי היו כאמור טובים מהצפוי והראו האצה בצמיחה ל-0.4% (שינוי רבעוני) לעומת 0.2% ברבעון הקודם. ההפתעה הגדולה ברמת המדינות הייתה הצמיחה שנרשמה בגרמניה (0.2%) כשהצפי היה להתכווצות של 0.1%. שיעור האבטלה נשאר בספטמבר ברמת שפל היסטורית (6.3%). לאור כל אלו המשיכו ב-ECB עם קצב הפחתות הריבית המתון, כשהורידו בפעם השלישית את הריבית ברבע אחוז ולא בחצי אחוז כפי שחלק ציפו.
ישראל
בישראל נתוני התוצר לרבעון השלישי הפתיעו עם צמיחה של 3.8%, כאשר נרשמה התאוששות ביחס לרבעון השני בכלל רכיבי התוצר. עם זאת, בהשוואה לנתוני התוצר של הרבעון השלישי ב-2023 אפשר לראות את השפעות הלחימה על הפעילות הכלכלית כשכלל התוצר ירד ב-1% ומנועי הצמיחה של המשק חווים את הפגיעה הגדולה ביותר (ההשקעות ירדו ב-11.3%, היצוא התכווץ ב-8.3%). בזמן שאינדיקטורים נוספים מצביעים על ירידה ברמת הפעילות הכלכלית (ירידה בשכר הריאלי, במספר משרות השכיר בסקטור העסקי ועוד) מדדי המניות רשמו עוד חודש של תשואות עודפות על כמעט כל יתר שווקי העולם (ת"א 35 עלה ב-2.6%, ת"א 90 ב-7.1% ו-SME60 עלה ב-9.2%).
עוד לפני כניסתה לפועל של הפסקת האש בצפון וההשפעות התקציביות שלה, הגירעון הממשלתי ירד באוקטובר ל-7.9% ותקציב 2025, שאמור להוריד את הגירעון לרמה של 4.3% מהתוצר, אושר בממשלה לקראת אישורו בכנסת. התקציב כפי שאושר מכיל צעדים רבים שצפויים להקשות על משקי הבית, הן באופן ישיר בהעלאת מע"מ, הקפאת שכר במגזר הציבורי והעלאת תשלומי הביטוח הלאומי, והן בקיצוץ רוחבי של 5% שיגיע ברובו מצמצום השירותים לאזרחים. כל אלו צפויים להביא לצמצום הצריכה הפרטית ופגיעה נוספת בצמיחה בשנת 2025. מדד המחירים לצרכן עלה בהתאם לצפי ב-0.5% והשאיר את האינפלציה ברמה של 3.5%.
הצמיחה בישראל (רבעון שלישי לעומת רבעון מקביל אשתקד) בתוצר ורכיביו
מקור: למ"ס
