חודש אוגוסט הסתיים בעליות שערים בשווקים אך עליות אלו מסתירות את הדרמה שהתרחשה בתחילת החודש, אז נרשמו ירידות חדות בשוקי המניות ועליות חדות בשוקי האג"ח. לאחר מכן, לאורך החודש נרשמה התאוששות והבורסות בארה"ב, אירופה וישראל רשמו תשואות חיוביות.
נציין שהשוק הישראלי השיא, גם החודש, תשואות יתר מול השווקים בעולם וזאת על אף חוסר הודאות המקומית. בניגוד למגמה, הכלכלות באסיה ממשיכות להתקשות ורושמות חודש נוסף של ירידות במדדי הדגל.
התפתחויות בעולם
בארה"ב הפד מכין את הקרקע לתהליך הפחתות הריבית שצפוי לצאת לדרך בחודש ספטמבר. היו"ר פאוול ציין במספר הזדמנויות לאורך החודש, כולל בנאום השנתי שלו בכנס הבנקים המרכזיים בג'קסון הול, כי הסיכונים האינפלציוניים פחתו באופן משמעותי וכי אין סיבה להמשיך ולהקשות על הכלכלה יותר משהיה נדרש. לכן, בהינתן שכבר החודש הריבית בארה"ב תחל לרדת, שאלת קצב הפחתות הריבית היא זאת שנשארה כרגע פתוחה. בתחילת החודש שיעור האבטלה שעלה ל-4.3% הביא לחשש שהמשק האמריקאי כבר בעיצומו של מיתון, מה שתרם לירידות החדות בשוקי המניות, לעליות בשוק האג"ח ולהערכה כי הפד יוריד את הריבית באחוז שלם עוד ב-2024. עם זאת, פרסום נתונים טובים של המכירות הקמעונאיות ומדדים נוספים למצבו של הצרכן האמריקאי החזירו את הביטחון של המשקיעים כי פני הכלכלה רק להאטה ולא למיתון. בהתאם לכך, השווקים חזרו לעליות שערים בהמשך החודש.
בתזמון מושלם (או שלא), ב-31 ליולי הבנק המרכזי ביפן העלה את הריבית ב-0.15% והיא עומדת כעת על 0.25%, הרמה הגבוהה ביותר בה היא הייתה מאז 2008. הצעד ה"קיצוני" של הבנק היפני הוסיף שמן למדורת הפחד בשווקים, במיוחד לאור החשיפות הגדולות לקרי טרייד (Carry trade) – מצב בו משקיעים לוקחים הלוואות ב-ין בריבית נמוכה מאוד, ממירים למטבע אחר עם ריבית גבוהה יותר (כמו דולר או יורו) ונהנים מפערי הריביות או מהשקעה בנכס עם תשואה גבוהה. העלאת הריבית והתחזקות הין (שחזר לרמתו בשנות ה-90) הניבו הפסדים למשקיעים בשיטה זו, ואלו מיהרו לסגור את הפוזיציות. התרסקות השווקים ביפן הייתה משמעותית כאשר מדד ניקיי ירד ב-19.3% בשבוע אחד וב-1.3% בסה"כ החודש.
ישראל
בישראל, מדד המחירים לצרכן העלה את האינפלציה שוב אל מעל לגבול העליון של היעד של בנק ישראל והיא עומדת על 3.2%. כשענפי הנדל"ן והחקלאות ממשיכים לסבול ממחסור בעובדים, וחברות הטיסות הזרות שוב מבטלות טיסות, האינפלציה צפויה להישאר מעל היעד גם בעתיד הקרוב. בכל הנוגע לפעילות הכלכלית, נתוני התוצר של הרבעון השני שיקפו את הפגיעה הכלכלית במשק. הצמיחה הכללית עמדה על 1.2% (בחישוב שנתי) וניכרה פגיעה במנועי הצמיחה של המשק. הייצוא התכווץ ב-8.3% וצמצום ההשקעות בענפי המשק הוביל לגידול מינימלי בסעיף ההשקעות (1.1% בחישוב שנתי).
התוצר של הסקטור העסקי שמלמד על הפעילות העסקית הריאלית במשק ירד ברבעון השני ב-1.9% בחישוב שנתי. בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5% וצפוי להותיר אותה ברמתה לפחות עד לסוף הרבעון הראשון של 2025. בבנק ציינו כי הסיכונים האינפלציוניים התגברו לאור הסביבה הגיאו-פוליטית והעובדה שעדיין לא מגובש תקציב ותוכנית פיסקלית סדורה להורדת יחס החוב-תוצר בשנים הבאות. גם חברת הדירוג פיץ' ציינה את חוסר הוודאות הביטחוני והפיסקלי בהחלטתה להוריד את דירוג האשראי של ישראל בנוץ' אחד לרמה A עם אופק דירוג שלילי. הורדת הדירוג לא הייתה הפעתה יותר מידי גדולה, אלא יותר "יישור קו" עם יתר חברות הדירוג ואשרור לתמחור של ישראל בשווקים בחו"ל, שם האג"ח הישראליות נסחר ברמה של מדינות בדירוג BBB. בצד החיובי ציינו בפיץ' את רזרבות המט"ח הגבוהות ואת היתרה החיובית בחשבון השוטף.
האינפלציה בישראל שוב במגמת עליה, וחצתה את הרף העליון של בנק ישראל
