השינויים בהיקפי הלחימה בין ארה"ב לאיראן העלו והורידו את מחירי הנפט לאורך החודש. הטלת המכסים החדשים של טראמפ ומרוץ ההשקעות ב-AI מגבירים גם הם את אי הוודאות בארה"ב ויצרו שינוי מגמות בבורסה. ישראל נשארה מחוץ למעגל הלחימה בסיבוב הזה אך גם הבורסה המקומית נעה בתנודתיות גבוהה במהלך החודש כאשר ההשפעות השליליות שנצברו מאז החתימה על מזכר ההבנות לא התבטלו. ציפיות המשקיעים לשיפור מהותי במצב הביטחוני בישראל הצטננו, לצד דרישות לתוספות תקציב לצרכי ביטחון שעשוי להגדיל את הגירעון בעתיד.
התפתחויות בעולם
ההתפתחויות בלחימה בין ארה"ב לאיראן העלו שוב את חוסר הוודאות הגיאו-פוליטית ודחפו את מחירי הנפט שוב כלפי מעלה עד שנגעו שוב ב-100 דולר לחבית. העלייה החדשה במחירי הנפט צפויה לפגוע במאמצי הפד להילחם באינפלציה בארה"ב שעדיין נמצאת ברמה גבוהה למרות הירידה שנרשמה ביוני ל-3.4% מ-4.1%. גם אינפלציית הליבה, שאינה מושפעת מהשינויים במחירי הדלק, ירדה ל-2.6% מ-2.8% אך זו עדיין רמה גבוהה. בעקבות כך בהחלטת הריבית במהלך החודש 3 נציגי ועדה הצביעו בעד להעלות את הריבית ברבע אחוז, אך 9 חברים התנגדו ולכן הריבית נשארה ללא שינוי אך צפויה לעלות בספטמבר. מעבר לכך במהלך החודש טראמפ הכריז על שורת מכסים חדשים שהוטלו על כ-80 מדינות שונות (כולל על ישראל) ומחליפים את המכסים הבינלאומי בשיעור 10% שהוטל באופן זמני. הדבר צפוי לתמוך בשמירה על רמת הגירעון, כאשר במשרד האוצר האמריקאי מתמודדים במקביל עם החזר המכסים שנגבו בשנה שעברה והוגדרו כ"לא חוקתיים", מה שצפוי להגדיל את הגירעון בעוד כ-0.4% תוצר. הגידול בגירעון מייצר ציפיות לגידול בהנפקות האג"ח האמריקאיות, מה שהפחית מערכן בעיקר בטווח הבינוני והארוך והוביל לעליית תשואות. גם מהפיכה ה-AI ממשיכה לייצר אי וודאות. בנוגע לאינפלציה, המחסור שנוצר ברכיבי זיכרון, ציוד ושירותי מחשוב מייצר לחצים אינפלציוניים ושורה של מוצרים טכנולוגיים כבר רשמו התייקרות. בנוסף, ההשקעות המאסיביות של חברות הטכנולוגיה מייצר חששות כי הרווחיות מפרויקטים אלו תהיה נמוכה מהצפוי, מה שהוביל לירידות בשווי של חברות טכנולוגיה רבות ומדדי מניות אשר חשופים למגזר הטכנולוגיה. כל אלו טלטלו חודש נוסף גם את הבורסות במזרח כאשר מדד הקוספי (דרום קוריאה) מוטה הטכנולוגיה ירד ב-22.2% במהלך החודש והניקיי ירד ב-8.1% בחודש.
ישראל
ישראל נותרה מחוץ למעגל הלחימה הנוכחי, אך אי הוודאות נותרה גבוהה והסנטימנט השלילי נמשך מאז החתימה על מזכר ההבנות. הפער בין הציפיות בישראל לשיפור מתמשך בסביבה הביטחונית ולהרחבת הסכמי אברהם לבין המציאות בפועל ממשיך להתרחב. בעיני המשקיעים, כניסת השקעות זרות משמעותיות נדחתה לכל הפחות, והדבר הוביל לימי ירידות בבורסה. גם השקל הושפע ונחלש ל-3.06 ₪ מול הדולר, עם זאת עדיין מדובר ברמה גבוהה. בצד החיובי, עליות חזקות בסוף החודש דחפו בסופו של דבר את המדדים לסיום חודש חיובי. מדד המחירים לצרכן נשאר ביוני ללא שינוי והוביל לירידה נוספת באינפלציה, לרמה של 1.6% מ-1.9%, ולכן גם עלייה כלשהי באינפלציה תשמור עליה סביב מרכז היעד של בנק ישראל. הגירעון ירד חודש נוסף ועומד על 3.3% מהתוצר כאשר הכנסות המדינה ממיסים בחצי השנה הראשונה עמדו על 307 מיליארד ₪, גידול של 11.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת עיקר הגידול בהוצאות נרשם במערכת הביטחון לעומת קיצוץ בתקציבים האזרחיים, מה שיקשה על תמיכה בהתאוששות המשק בעתיד. הדיווחים על הגדלה קבועה של תקציב הביטחון, אשר נעות בין תוספת של 10 מיליארד ₪ בשנה כפי שאושר בתקציב 2026 לבין הגדלה של 300 מיליארד ₪ ב-10 שנים מטילים צל על היכולת הפיסקלית לתמוך בתשתיות ומנועי צמיחה גם בשנים הבאות. לכן התחזיות של בנק ישראל, קרן המטבע הבינ"ל ושל חברת מודי'ס סימנו כולן את הוצאות הביטחון כגורם הסיכון העיקרי לצמיחה, ומעריכים כי הגירעון יחזור לעלות ב-2027 לכיוון ה-5.0% עוד לפני תוספות נוספות לתקציב הביטחון. בנק ישראל אומנם הפחית את הריבית במהלך החודש לרמה של 3.5% וצפוי להמשיך עד ל-3.0%, אך צפוי להיות זהיר יותר בהמשך.
השינוי בהוצאות הממשלה (באחוזים) לעומת החצי הראשון בשנת 2025
מקור: משרד האוצר
