בניגוד ליומו האחרון, חודש פברואר נפתח בחדשות המצביעות על יציבות, עם מינוי יו"ר חדש לפד ונתונים מעודדים לגבי האינפלציה ושוק עבודה בארה"ב. לצד זאת, השיבושים בתעשיות התוכנה לצד הלחצים מאפשרות של התקיפה האמריקאית באיראן תרמו לתנודתיות מוגברת בוול סטריט.
באירופה, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הותיר את הריבית ללא שינוי, והאינפלציה המשיכה לרדת. בישראל, נתוני התוצר ברבעון הרביעי הצביעו על המשך צמיחה, ואילו האינפלציה ירדה מעבר לציפיות. עם זאת בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי על רקע אי הודאות הביטחונית. עם תחלית המלחמה באיראן, קשה מאוד לדעת כמובן כיצד יגיבו השווקים בעולם ובישראל במהלך התקופה הקרובה. עם זאת ניתן בהחלט לומר כי ההשפעה של המלחמה תלויה בסופו של דבר בהשלכות הכלכליות שלה. כפי שראינו ביוני 2025, במידה והמלחמה תמשך זמן קצר בלבד ולא תשבית את הפעילות במשק לתקופה ממושכת אזי אין סיבה לכך שהשפעתה על השווקים תהיה שלילית. עם זאת, כמובן שעוד מוקדם מדי להעריך כיצד הדברים יתפתחו.
התפתחויות בעולם
בתחילת החודש הודיע הנשיא טראמפ על מינויו של קווין וורש לתפקיד יו"ר הפד הבא, כשהכניסה לתפקיד צפויה במאי. וורש, שכיהן כחבר במועצת הנגידים בין 2006 ל-2011, נחשב לבחירה מקצועית אך הוא עשוי להוביל מדיניות שאינה בקונצנזוס כיום לצמצום מאזן הפד. האינפלציה הכללית ירדה ל-2.4% (לעומת 2.7%) וצפויה להמשיך לרדת. לעומתה, אינפלציית ה-core PCE עלתה ל-3.0%.
שוק העבודה נשאר יציב ודו"ח התעסוקה של ינואר הציג תוספת של 130 אלף משרות, כפול מהתחזית. שיעור האבטלה ירד ל-4.3%, למרות עלייה קטנה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-62.5%, מה שמחזק את הסברה כי אפשרויות התעסוקה בארה"ב נשארות גבוהות. התוצר צמח ב-1.4% בלבד ברבעון האחרון, והתוצר השנתי ל-2025 עלה ב-2.2%. עם זאת החודש היה תנודתי ביותר בוול סטריט ומדד הפחד עלה לרמת שיא של 22.9, לעומת רמה של 14.9 בתחילת השנה.
סימני השאלה לגבי תמחור חברות הטכנולוגיה התרחב גם לחברות התוכנה (SaaS) שרשמו ירידות חדות בעקבות יכולות AI חדשות שמאיימות על המודל העסקי הקיים. בנוסף תוכניות ההשקעה בתשתיות לשנה הקרובה התנגשו בדיווחים על מחסור ברכיבים קריטיים כמו זיכרונות ושבבים, מה שמעלה ספקות בנוגע לרווחיות ההשקעות בזמן הקרוב. בעקבות כך המדדים המסורתיים כמו הדאו ג'ונס, או ה-S&P 500 במשקל שווה, שמוטים פחות לטכנולוגיה, רושמים ביצועי יתר מתחילת השנה. נוסף לכל זה, הדיבורים בנוגע לפעילות צבאית אמריקאית באיראן התגברו לאורך החודש מה שהגדיל את אי הוודאות בעיקר סביב האפשרות של חסימת מיצרי הורמוז וזינוק במחירי הדלק.
הבנק המרכזי האירופי השאיר את הריבית ללא שינוי על 2% בפעם החמישית ברציפות. ב-ECB ממשיכים להציג גישה אופטימית לגבי הצמיחה בשנת 2026, בהתבסס על חוסן משקי הבית והשקעות עתידיות בתשתיות וביטחון. נוסף לכך נשיאת הבנק לגארד חזרה במסיבת העיתונאים על ההערכות כי שילוב טכנולוגיות AI צפוי להוביל לעלייה בפריון העבודה באירופה. האינפלציה בגוש האירו ירדה בינואר ל-1.7%, נתון הנמוך מהתחזיות המוקדמות. הערכות להמשך השנה מצביעות על כך שהאינפלציה תמשיך ולרדת, מאחר וחלק משמעותי מאינפלציית השירותים נובע מהסכמי שכר שנחתמו בשנה הקודמת והשפעתן תיעלם במהלך השנה. דבר זה שעשוי להביא את ה-ECB לשקול הפחתות ריבית נוספות.
ישראל
בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4% וציין כי ההחלטה נובעת בעיקר מאי הודאות הביטחונית מול איראן. עם זאת, היו גורמים נוספים שתמכו בהחלטה. התוצר גדל ב-3.1% במהלך השנה כאשר הצריכה הפרטית עלתה ב-2.6% במהלך השנה, ההשקעות גדלו ב-8.1% והיצוא ב-6.1%. שוק העבודה המשיך להיות יציב עם שיעור אבטלה נמוך של 3.1% ולמרות ירידה במספר המשרות הפנויות ל-150.4 אלף (מ-152.1 אלף).
השכר הריאלי החל להתאושש, עם גידול שנתי של 2.2% בנובמבר לאחר שנתיים של גידול אפסי. מנגד, מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בינואר והאינפלציה ירדה בחדות לרמה של 1.8% לאחר שהעלאות המיסים של ינואר 2025 יצאו מחישוב האינפלציה השנתי. הריבית וחוסר השקט בגזרה הבטחונית השפיעו גם על הסנטימנט הכללי, שאומנם נשאר חיובי אך הראה גם סימני היחלשות. הבורסה המקומית ממשיכה להציג תשואות עודפות מתחילת השנה אך כבר לא הטובות ביותר, לצד ימי מסחר אדומים. בנוסף, השקל נחלש לאורך החודש מול הדולר ב-1.2% ומול סל המטבעות ב-0.6%. באופן טבעי, בהסתכלות לחודש מרץ, משך המלחמה מול איראן ועוצמת הפגיעה במשק יהיו הגורמים העיקריים שישפיעו על השווקים המקומיים.
מדדי ה-S&P 500 וה-S&P 500 במשקל שווה בחצי השנה האחרונה
מקור: GOOGLE Finance
