עיקר תשומת הלב בחודש פברואר הופנתה למלחמת הסחר שנפתחה מחדש. טראמפ הספיק להטיל, להשהות ולחדש מכסים, מה שהגדיל את חוסר הוודאות בשווקים והוביל לירידות שערים במדדי המניות המובילים.
במקביל הנתונים הכלכליים שמתפרסמים בארה"ב ממשיכים להיות חזקים, מה שתמך בהחלטת הפד להשהות את תהליך הפחתות הריבית אחרי שהשלימו 3 הפחתות ריבית של סה"כ 1%. בישראל הוצגו נתונים כלכליים טובים שהראו את המשך התאוששות המשק, מה שתמך בסופו של דבר בתשואות חיוביות למרות חודש תנודתי.
התפתחויות בעולם
כלכלת ארה"ב ממשיכה לספק נתונים כלכליים חזקים, אך עיקר תשומת הלב הופנתה לטראמפ ופתיחת מלחמת הסחר השנייה. טראמפ התחיל מהטלת מכסים של 25% על היבוא ממקסיקו וקנדה, ולאחר מספר ימים דחה את היישום שלהם לחודש מרץ אחרי תגבור הכוחות לאורך הגבולות. בנוסף הוטל מכס שכן נכנס לתוקף של 10% על היבוא מסין, והוכרז על העלאה של 10% נוספים בהמשך השנה.
סין מצידה הגיבה במכסים של 15% על יבוא פחם וגז טבעי ו-10% על יבוא ציוד חקלאי, ופתיחה בחקירה כנגד גוגל, מה שמאותת שיש לה עוד קלפים לשלוף. לכל אלו הצטרפו גם הטלת מכס של 25% על יבוא הפלדה והאלומיניום והצהרות על הטלת מכס של 10% על יבוא מאירופה ובמיוחד על תעשיית הרכבים. כל אלו צפויים להוביל לתגובות גם מכיוון האיחוד האירופי, שיצטרך כנראה גם להגדיל את התמיכה באוקראינה.
במקביל, הנתונים הכלכליים שפורסמו החודש הציגו תמונה לא פחות ממצוינת למשק האמריקאי. הצמיחה בארה"ב הסתכמה ב-2024 ב-2.8%, נמוך רק בקצת מהצמיחה ב-2023 (2.9%) וגבוה מהממוצע שלפני משבר הקורונה (2.7%). שוק העבודה ממשיך להיות חזק כאשר דו"ח התעסוקה הראה תוספת של 143 אלף משרות בינואר וירידה בשיעור האבטלה ל-4%. קצב הגידול השנתי בשכר עלה בחזרה ל-4.1%. מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מעלה והחזיר את האינפלציה לקצב של 3%, לעומתו אינפלציית הליבה עפ"י מדד ה-PCE הפתיעה כלפי מטה וירדה ל-2.6%. חוסר הוודאות הגבוה והאיום המחודש בעליית האינפלציה הביאו את הפד להשהות את תהליך הפחתות הריבית.
בנוסף לנתונים החיוביים, מפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה עולה כי חברי הפד חוששים שמדיניות המכסים וההגירה של טראמפ תוביל לעליה מחודשת באינפלציה ולכך שזו לא תתכנס חזרה לכיוון היעד. לכן, בעוד היו"ר פאוול לא התחייב על מועד חידוש תהליך הפחתות הריבית, בשוק מעריכים כי זה לא יקרה לפני המחצית השנייה של 2025.
ישראל
בישראל עיקר תשומת הלב בתחילת החודש הופנתה לנתוני הגירעון שירד בחדות ל-5.8%. בשורת ההכנסות נרשמה עלייה של 18.6 מיליארד ₪ לעומת דצמבר 24 בעקבות שינויי החקיקה, וללא ההשפעה מלאה של העלאת המע"מ שחלקה ישתקף גם בחודש הבא.
בשורת ההוצאות נרשמה ירידה של 25.3 מיליארד ₪ שנובעת ברובה מכך שתקציב המדינה טרם אושר ולכן משרדי הממשלה פועלים במסגרת של תקציב המשכי שמאפשר להם להוציא 1/12 מהתקציב שאושר להם בשנה הקודמת, ללא תוספות המלחמה. נתוני התוצר שהתפרסמו גם הם הציגו תמונה חיובית כאשר בסיכום השנה המשק הישראלי צמח ב-1%. עם זאת רמת התוצר לנפש ירדה ב-0.3%, והתוצר במגזר העסקי ירד גם הוא במהלך השנה ב-0.6%.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6%, מה שהיה צפוי בעקבות העלאת המע"מ ל-18% שהוסיפה לבדה 0.5% למדד. בעקבות כך האינפלציה בישראל טיפסה בחזרה ל-3.8%, אך צפויה לרדת עד סוף השנה לכ-2.5%. בהתאם לכך ועל רקע האמירות האחרונות של הנגיד ירון, ההערכה בשוק היא כי בנק ישראל יתחיל בתהליך הפחתת ריבית סביב מחצית השנה, וישלים שתיים או שלוש הפחתות ריבית של 0.25% כל אחת עד לסוף השנה.
